ביום 30.7.09 ניתנה החלטתו של בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט דנצינגר ברע"א 4148/09 אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בע"מ נ' חדד.
ערעור זה נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי (ופרשנותו לדין הישן) לראות במספר השמעות רצופות של שירים באולם אירועים, תוך הפרת זכויות היוצרים של המערערת, כמסכת מעשים אחת ועל כן ניתנו פיצויים בלא הוכחת נזק מופחתים מתביעה של המערערת.
וכך נקבע בהחלטת בית המשפט העליון:
1. דין הערעור להידחות (גם) מן הטעם שהשאלה הנדונה אינה מצדיקה ערעור בגלגול שלישי.
2. המבחן הקובע אינו מספר האקטים אלא סוג הזכות שנפגעה.
בית משפט זה פסק בצורה מפורשת במסגרת פסקי הדין הנזכרים לעיל עליהם הסתמכו בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, כי המבחן הקובע לעניין סעיף 3א לפקודה הוא לא מספר האקטים המפרים אלא סוג הזכות שנפגעה [עוד ראו: עמית אשכנזי "פיצויים ללא הוכחת נזק" יוצרים זכויות – קריאות בחוק זכות יוצרים 573, 597-596 (בעריכת מיכאל בירנהק וגיא פסח, 2009)].לפיכך, צדק בית המשפט המחוזי עת נקט במבחן זה. עצם השגתה של המבקשת על אופן יישומו של המבחן המשפטי על ידי בית המשפט המחוזי והערכאה הדיונית אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות ערעור, שכן כבר נקבע על ידי בית משפט זה כי "הקביעה מהי זכות מופרת, ומהו אקט מפר, היא בראש ובראשונה קביעה עובדתית שעל הערכאה הדיונית לקובעה" (עניין אשרז, בעמוד 275).
3. הבקשה למתן רשות ערעור נדחתה.
אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד. ההדגשה המצויה בציטוטים (לרוב) אינה במקור.